שחיית פרפר

סגנון שחייה שנקרא שחיית פרפר הוא ללא ספק היפה מבין כל הסגנונות אך גם הקשה ביותר. לא כל שחיין מתחיל יוכל לשחות בצורה זו בדרך נכונה ומהירה ולשם כך דרוש תרגול רב ופיתוח שרירים מתאימים. בשונה מסגנונות שחייה אחרים, בשחיית פרפר הזרועות זזות בצורה מסונכרנת לחלוטין כאשר השחיין מיישר את ידיו קדימה, מושך אותן מתחת לגופו ומוציא אותן מחוץ למים בתנועה מעגלית. תנועות שתי הידיים דוחפות את הגוף קדימה ומחכות למעשה תנועות של דולפין.

אילו שרירים פועלים בשחיית פרפר

שרירי הידיים והגב – שחיינים רבים ידועים בזכות שרירי הגב והכתפיים שלהם. סגנון שחיית הפרפר מסתמך רבות על חוזק של שרירים אלו. השרירים הפעילים ביותר בסגנון שחיה זה הם שרירי הדלתא שנמצאות באזור הכתפיים, בחלק הקדמי והאחורי של הכתף, שרירי טרפז שנמצאים בחלק העליון של הגב, בין הכתפיים ומתחת לצוואר, השריר הדו ראשי והתלת ראשי פעילים גם כן, אם הם משחקים תפקיד קטן יותר בסגנון שחייה זה מאשר בסגנונות אחרים.

שרירי הרגליים – גם הרגליים פעילות במהלך השחייה והתפקיד של הרגל הוא לספק בעיטה חזקה בתוך המים הידועה גם כבעיטת הדולפין. הרגליים צמודות זול לזו ונעות בתנועה אחידה ומסונכרנת. השרירים שפועלים הכי הרבה הם שריר העכוז הגדול ושריר מיתר הברך.

שרירי ליבה – בשחיית הפרפר מופעלים גם שרירי הליבה. אלו הם שרירים שמהווים את מרכזו של הגוף. הם למעשה השרירים העמוקים שמייצבים את הגוף, מחזקים אותו, שומרים על יציבת הגוף הזקופה ותומכים בכל האיברים הפנימיים ובשלד. שרירי הליבה נמצאים בבטן ובגב והם מתחזקים מאוד בזמן שחיית פרפר.

טעויות נפוצות בשחיית פרפר

מכיוון שחתירת פרפר היא חתירה קשה, ישנם שחיינים שעושים טעויות רבות בסגנון שחייה זה. הטעויות הנפוצות ביותר הן טעויות שקשורות בנשימה. תזמון הנשימה חייב להיות מותאם בצורה מדויקת לחתירה, אחרת אין הזדמנות להכניס אוויר בזמן וצריך לעצור את הנשימה לפרק זמן ארוך מדי. טעויות נוספות כוללות מבט קדימה שמכניס את הגוף לתנוחה לא נכונה ובעיטת דולפין חזקה מדי אשר מבזבזת יותר מדי אנרגיה במהלך השחייה.

שתף כתבה זאת